בטל הייתה סטודנטית לרפואה ותמיד רצתה לעזור לאחרים בכל דרך שאפשר. בפעם אחת, בזמן שהיא הייתה בדרכה לאוניברסיטה, היא ראתה גבר מבוגר מתעטף במעיל ונרדף ברחובות. היא עצרה את הרכב שלה ושאלה אם הוא זקוק לעזרה. הגבר הסיר את המעיל והציג את כאביו הגדולים מפציעתו ברגל. בטל מיד הציעה להוביל אותו לבית החולים הקרוב כדי לקבל טיפול מקצועי. היא לקחה אותו לבית החולים, וכל הדרך הם דיברו על רפואה ובריאות. לאחר שהם הגיעו, בטל הובילה אותו למחלקת החירום וויתרה על הלימודים שלה כדי לעזור לו. הגבר היה מודה עד דמעות על טובתה של בטל והיא הרגישה גאווה על היכולת שלה לעזור בשיפור איכות החיים של אדם ברגעי דחק.

רונית הייתה עובדת בתחום המתנדבות עם קבוצות ילדים בסיכון ותמיד רצתה להביא שינוי חיובי בחייהם. באחת מהפעמים, היא נפגשה עם נערה בת חמישה, שהיתה נכנסת לסוג של התמכרות. רונית היתה מתומצתת באופן מיוחד עם הנערה וניסתה לתת לה כלי לשיפור המצב שלה. היא שוחחה איתה בקרבתה והצליחה להבין את הסיבות להתמכרותה. לאחר שהן דיברו זמן מה, רונית הציעה לה להצטרף אליה לפעילויות חברתיות ותרבותיות בקהילה. היא הסבירה לה ששיתוף פעולה עם ילדים אחרים יכול להעניק לה הרגשה של שייכות ותמיכה. לאט לאט, הנערה התחילה להרגיש נוח ובטוח יותר בסביבתה ופחות צריכה להיכנע ללחץ החברתי. רונית ניצחה בפעם נוספת במבצר של תמיכה והתמדה, והיא הרגישה גאווה על היכולת שלה לשנות את המציאות של ילדה צעירה באמצעות תמיכה ואהבה.